חלוקת עיזבון: ברוטו או נטו?
ההיבטים המשפחתיים, המשפטיים והמיסויים בחלוקת עיזבון הכוללת נכסי נדל"ן
תהליך חלוקת עיזבון טומן בחובו לא פעם אתגרים משפחתיים, משפטיים ומיסויים.
אחת השאלות המרכזיות שעולה כמעט בכל חלוקה של עיזבון, הכולל יותר מדירת מגורים אחת היא: האם יש לחלק את הנכסים ברוטו, ללא התחשבות בחבות המס שיש על הנכסים; או נטו, לאחר ניכוי כל החובות והמיסים הרלוונטיים.
בתחום מיסוי המקרקעין, לשאלה זו משמעות מיוחדת, בשל המורכבות של חוקי המיסוי וההשלכות על היורשים.
חלוקה ברוטו לעומת חלוקה נטו
חלוקה ברוטו
בחלוקה זו, היורשים מקבלים את חלקם בנכסים כפי שהם, מבלי להפחית את חבות המס.
במצב זה, כל יורש אחראי לשלם את המס בגין חלקו בעיזבון במועד מימוש העיזבון, כלומר, במועד מכירת הנכס.
יתרונות:
- לא מצריכה בדיקה מקדמית של חבויות המס: מס שבח והיטלי השבחה.
- כל יורש נושא באחריות האישית שלו בלבד, ומתכנן את ענייני המס שלו לאחר שקיבל את הנכסים, והנכסים נרשמו על שמו.
- מתאימה כאשר היורשים מודעים לקיומם של מיסים, אך עדיין מעדיפים לקחת את הסיכון באופן אישי, ולנהל את ענייני המס שלהם בנפרד מיתר היורשים.
חסרונות:
- עלולה לגרום לתחושת אי נוחות, שכן אף אחד מהיורשים לא יודע מה השווי נטו של הנכס שקיבל לידיו.
- עלולה לעורר חשדנות: חשד באשר לרצון של יורש לקבל נכס מסוים, או להימנע מלקבל אותו משיקולי מיסוי.
- עלולה להוביל לאי-שוויון בין היורשים בפועל, אם אחד או יותר מהנכסים מחויב/ים במיסים או היטלים גבוהים.
חלוקה נטו
חלוקה זו מבוססת על השווי נטו של נכסי העיזבון, והעיזבון מחולק בין היורשים לפי השווי נטו לאחר חישוב וניכוי כלל המיסים וההיטלים.
יתרונות:
- מספקת בהירות באשר למיסים וההיטלים החלים על הנכסים, ובאשר לשוויים נטו .
- מאפשרת חלוקה הוגנת בין היורשים.
- מתאימה במיוחד במצבים שבהם העיזבון כולל נכסים רבים הדורשים הבנה ותחשיבים של חבויות המס.
- מאפשרת תכנוני מס, המאפשרים הפחתת חבויות המס.
חסרונות:
- דורשת רמת תיאום גבוהה יותר בין היורשים.
- מצריכה השקעה בהבנה וחישוב של חבויות המס האפשריות על נכסי הנדל"ן בעיזבון.
דוגמה להבדלים בין חלוקה ברוטו לנטו
ניקח לדוגמא זוג הורים לשני ילדים, שהניחו אחריהם דירה בתל-אביב [בשווי 5,000,000 ₪] ודירה בירושלים [שווי 4,000,000 ₪] ומיליון ₪ במזומן.
ניתן לבצע חלוקה ברוטו כדלקמן:
ילד א' – יקבל את הדירה בתל-אביב.
ילד ב' – יקבל את הדירה בירושלים ואת כל המיליון ₪ במזומן.
אבל אם נבצע חלוקה נטו, ונגלה כי :
על הדירה בתל אביב חל מס שבח של 600,000 ₪ ועוד 200,000 ₪ היטל השבחה.
ועל הדירה בירושלים חל מס שבח של 400,000 ₪
במקרה כזה, החלוקה נטו של העיזבון תהיה כדלקמן:
ילד א' – יקבל את הדירה בתל-אביב בשווי נטו של 4,200,000 ₪
ילד ב' – יקבל את הדירה בירושלים בשווי נטו של 3,600,000 ₪
והמיליון ₪ במזומן יתחלקו כדלקמן:
ילד א' – יקבל 200,000 ₪ במזומן, וילד ב' יקבל 800,000 ₪ במזומן.
מה הפרקטיקה הנוהגת בשטח?
תלוי בסוג היורשים:
- יורשים בעלי מודעות נמוכה לנושא המסים וההיטלים – נוטים להתעלם מההיבט המיסוי, ומעדיפים לחלק ברוטו על סמך תחושת בטן והערכות שנסמכות על בירורים שטחיים.
- יורשים שאין ביניהם שיתוף פעולה נוטים למסור את ניהול העיזבון לאדם חיצוני (מנהל עיזבון), אשר מוכר את כל הנכסים, ומחלק את התמורה נטו בין היורשים. באופציה זו היורשים משלמים גם שכר טרחה גבוה למנהל העיזבון (בד"כ אחוזים מהעיזבון) וגם את כלל המיסים, ללא תכנוני מס אפשריים שיכולים למזער את חבויות המס.
- יורשים בעלי מודעות לנושאי המס ויש ביניהם שיתוף פעולה – נוטים לקחת בחשבון את היבטי המס, וחותרים למזער את המס, ולבצע חלוקה לפי שווי נטו.
המלצות ליורשים
- בצעו הערכת שווי נכסים לפני חלוקת העיזבון.
- התייעצו עם מומחים למיסוי לצורך הבנת ההשלכות של אופני חלוקת העיזבון.
- בצעו תכנון מס מוקדם: בחנו דרכים למזעור חבות המס; לדוגמה, על ידי ביצוע פעולות טרום-פטירה או באמצעות הסכמי חלוקת עיזבון לאחר פטירת המורשים.
סיכום
שאלת חלוקת העיזבון ברוטו או נטו אינה רק סוגיה משפטית-טכנית, אלא היא גם בעלת משמעויות כלכליות ואישיות עבור היורשים.
בתחום חלוקת העיזבון, הבנת המשמעויות המשפטיות והיבטי המיסוי היא חיונית לצורך קבלת החלטות מושכלות, ושמירה על הוגנות ויחסים תקינים בתוך המשפחה.
כדאי לזכור שהסכמי חלוקת עיזבון הנם מכשיר מעולה למזעור חבויות מס מאחר וניתן להשתמש בהסכמי חלוקת עיזבון לצורך חלוקה והעברת נכסים בין היורשים ללא תשלומי מס בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.
לאור זאת, מומלץ להימנע מהוצאות צוו ירושה ו/או צוו קיום צוואה וביצוע חלוקה כלשהי של העיזבון טרם קבלת ייעוץ מתאים בנושא.
